מטרת המפגש: הכרת יישומים פדגוגים של שילוב סביבת הבלוג בתהליכי ההוראה והלמידה.
2. בצד הימני של המסך רשימת בלוגים ובהם רעיונות שונים של שילוב הבלוג בתהליכי ההוראה והלמידה במקצועות השונים.
א. היכנסו לשלושה בלוגים שונים לפחות. עיינו בהם והכירו את תוכנם. היכנסו לתגובות תלמידים (לשם כך לחצו על המילה "תגובות" הנמצאת בתחתית המסך של כל בלוג) וקראו את תשובותיהם למטלות השונות.
ב לאחר עיון, הוסיפו בבלוג זה תגובה לשאלות הבאות (הסבר להוספת תגובה בהמשך)
· מה הם, לדעתכם, היתרונות או החסרונות של שילוב בלוג בתהליך ההוראה.
· מה ניתן ללמוד מהבלוגים שעיינתם בהם?
· מה ניתן לעשות עם תוצר הבלוג?
· המליצו על בלוג אחד (מתוך הרשימה או בלוג אחר מתוך הרשת) שכדאי לכולנו לבקר בו ונמקו מדוע בחרתם דווקא בו.
כדי לענות השאלות לחצו על הלשונית "תגובות" הנמצאת בתחתית המסך.
לחצו על הלשונית "הגב כ...". בחרו בלשנית AIM או שם ) הוסיפו את שמכם.
בתיבת טקסט שנפתחת כתבו את התשובה ולאחר מכן לחצו על פרסם.
שימו לב!
1. היתרון העיקרי של הבלוג הוא מתן אפשרות לכל התלמידים להיות שותפים פעילים, גם תלמידים שבדרך כלל אינם משתפים פעולה בעל פה.
השבמחקיתרון נוסף של הבלוג הוא אפשרות להגיב על כל ההערות של שאר התלמידים בלי להיות "מותקף" באותו רגע. ברגע ששמורים על כללי התנהגות ברורים בבלוג, כל אחד מהתלמידים יוכל להביע את דעתו מבלי לחשוש.
2. מהבלוגים ניתן ללמוד שהם יכולים לשמש כמקור לדיון בו יש אופציה לכל אחד מהתלמידים להגיב בזמנו. כמו כן , ניתן לראות בבלוג של רונית, שהבלוג משמש בעיקר כאתר בו מתפרסמות משימות ופחות תקשורת בין המורה לתלמידים (אלא אם פספסתי תגובות).
3. במידה והבלוג שימש כמקום בו מתרכזות אינפורמציות אותן מחפשים התלמידים ברחבי האינרטנט, ניתן לאסוף בו את האינפורמציה ולהציגה מאוחר יותר בצורה מרוכזת (מצגת, קובץ WORD).
כמו כן ניתן להשתמש בבלוג על מנת לענות על שאלות בצורה מסודרת - לכל שאלה תפתח תגובה חדשה ואליה יוכלו התלמידים להגיב בצורה חופשית.
4. הבלוג עליו אני ממליצה הוא: "זה בוער בעצמותי". בלוג זה מאגד קישורים רבים לנושא המדובר עם שאלות מכוונות. בעקבות קישורים אלו התלמידים לומדים לאסוף מידע, להציג את המידע הרלוונטי, התגובות בבלוג ענייניות מאוד, מנוסחות בצורה מכובדת . ניתן לראות שהתלמידים למדו אודות הנושא.
1. לבלוג יכולת לעורר סקרנות בקרב בניי נוער תוך שימוש בכלים מעולמם. התלמידים מתחייחסים לנושא מנקודת מבטם האישית או החברתית, תוך ציון דעתם, מה צריך לשנות וכיצד הם היו נוהגים.
השבמחקנראה לי שהחסרונות, הן העתקה, אותלמידים שלא משתתפים ובנוסף מתן במה לתכנים לא ראויים, כפי שהנוער מבצע ברשתותו החברתיות.
2. הבלוגים מעוררים חשיבה ויצירתיות (סרטונים). היכולת לשאול שאלה את הנוער לעורר בו סקרנות ויצירה עד כדי כתיבת פסקה, יצירת סרט ודיון שהתעורר. לכך התלמידים מרוויחים למידה ועשייה, תוך שימוש בכלים מעולמם. לשם הכנת סרטון, דרושות הכנות רבות, תחקיר, למידה, יישום שיובילו לתוצרים מעולמם של הלומדים.
3. את הבלוג ניתן להציג בפני התלמידים, לשבחם, ולטפח חשיבה ביקורתית ע"י ערעור דעתם וחשיבה מחדש. בנוסף, ניתן ליצור מענה או תגובה של האחד כלפי השני, בעד או נגד וכך לעורר דיון שיפתח חשיבה ביקורתית.
4. הבלוג בנושא אלכוהול הרשים אותי מאוד, מכיוון שזו בעיה חברתית נפוצה בקרב החברה הישראלית בכלל ובקרב הנוער בפרט. המעניין הוא שהתלמידים הציעו פתרונות והבינו בעצמם שהבעיה קיימת במספר דרכים: היו שהתייחסו מנקודת מבט אישית: מה הייתי עושה, היו שהתייחסו מנקודת מבט חברתית: מה צריך לעשות, והיו שהתייחסו למקרה שהובא: מה הדמויות היו צריכות לעשות.בכל המקרים, כולם ראו את הבעייתיות והגיעו בעצמם לפתרונות. הלומדים הבינו שהעניין נובע מלחץ חברתי.
אני מכיר את הבלוג של "המורה לתנ"ך", אני מאוד מסכים איתו וחבל שלא נעשה די ברמה המערכתית.
1.היתרונות בשימוש בבלוג הם שכל תלמיד יכול להביע את דעתו בנושא, יכול להתקיים דיון בין התלמידים ואפשר ללמוד מאחרים. הבלוג הופך להיות הכלי באמצעותו התלמיד משוחח, משמיע קולו, מביע דעתו ומקבל תגובות. הפעילות בבלוג יוצרת עניין אצל התלמידים ובנוסף הם יכולים לחפש מידע ולעיין באתרים כדי להשיב ובצע את המשימות.
השבמחקהחסרון הוא חוסר השליטה של המורה- התבטאויות שאינן חינוכיות שתלמידים יכולים לרשום.
2. ניתן ללמוד מהבלוגים שעיינתי שהנושאים הם חינוכיים ומתנהלים דיונים.התלמידים מבצעים משימות שונות כשאחרים רואים ונחשפים. הנושאים יכולים להיות בכל תחומי הדעת והמשימות בדרך זו יוצרות עניין אצל התלמידים.
3. ניתן לסכם ולהציג את המסקנות מתשובות התלמידים. ניתן ללמוד על קשיים, חולשות וחוזקות בנושאים שונים.ראיתי גם דוגמא של בלוג שהוא תיעוד עבודות סיכום של תלמידים.
4. הבלוג שאהבתי הוא לחץ חברתי- אלכוהול מכוון שהנושא אקטואלי וחשוב. פעילות מסוג זה אפשר לקיים כמעט בכל נושא וזהו רעיון לשיעורי חינוך.
1.היתרון העיקרי של הבלוג הוא בכך שהוא מאפשר לכלל התלמידים להביע את דעתם וכן, מאפשר למורה להכיר כל תלמיד (גם את אלו שאינם משתתפים בשיעורים ואין אפשרות למעט מבחן שאינו כלי מוצלח כל כך לדעת מה הם יודעים).
מחק2.למדתי מהבלוגים שניתן לשתף בהם מידע רב ולהפנות למידע רב ברשת, דבר שלא ניתן לעשות בכיתה באופן רגיל. ניתן גם להגיב ביתר קלות לדברי תלמידים ולהבין מהן נקודות החוזק והחולשה ביתר קלות.
3.מתוצר הבלוג ניתן ללמוד רבות, כאמור, מהן נקודות החוזק והחולשה בחומר הלימוד. כמוכן, ניתן ללמוד על דעותיהם של התלמידים ואף על יחסם לתלמידים אחרים.
4.התרשמתי מהבלוג באנגלית. אני חושבת שבלוגים בלמידת שפות מהווים ערך מוסף חשוב ביותר מפני שכך ניתנת אפשרות לתלמידים להתבטא בכתב ולמורים לבדוק זאת. נושא הכתיבה הוא נושא בעייתי מאוד ללמדו בכיתה מפני שקשה לעקוב אחר כל תלמיד (לרוב תלמידים גם נרתעים מכתיבה). בלימוד שפות יש חשיבות רבה מאוד גם ל"איך" ולא רק ל"מה" (התוכן)
והבלוג מסייע בכך.
אורית מאירמן
מחק1)לדעתי בלוג הוא הדרך הנכונה ביותר ללימוד מהבית ללא כיתה, שמעצבנת את המורים ומפריעה לתלמידים להתבטא, אך כשלומדים בכיתה וכל אחד עסוק בבלוג שלו ואין אינטראקציה בין התלמידים אין גם הפריה ומכיוון שהתיקשורת הבין אישית היא ברובה חזיתית,
חוסר התקשורת החזיתית, וחוסר הראיה של שפת הגוף פוגעת בהפריה ההדדית, ומצמצמת את הדיאלוג לתוכני בלבד, אני מוצאת שזה מצמצם את התגובות, למינימום הנידרש ולא מפרה ומגרה חשיבה,
2)היתרון של הבלוגים שעיינתי בהם הוא היכולת המילולית שמתבטאת וחוסר ההפרעות של הבלוגרים האחרים למתן התשובה, גם היכולת להביא סימוכין מסרטים ומאמרים נגישים באינטרנט מקלים על הדיון
3) התרשמתי מאוד מהבלוג באנגלית של לחץ חברתי, מהבלוג של האלכוהול אך לגבי שיטת החקר חייבים ללוות את ההנחיות בבדיקה ומשוב כיתתי כי לא פשוט לתלמידים לקבל הנחיות ללא דוגמאות והדרכה צמודה של מורה לפחות בחט"ב
1. I think that the blog has many advantages as a teaching tool because it provides each and every student in the class with the opportunity to respond to any given task. The other advantage is the vast variety of things that can be presented to the class via this tool, especially using links to other things such as youtube .
מחק2. The blogs that I looked us can teach us where the stuents are at as far as their ability to respond to the given task. It is clear as far as their writing ability and the teacher can get a clear reflection of the stuendts feelings on the given topic, espeically if things like peer pressure or responding to anger are presented to them.
3.The product of the blog can be used by the teacher to assess the individual's ability to respond to the task.
It can also be used to summarize a topic or to present many responses before the class in a short period of time.
4. I really liked the blog about the teaching in Finland. I liked the students opportunity to view a clip which is very interesting and presents a topic which could not be more relevent to them-their daily life in a school and the thought that it could be done in a different way.
I also liked the ENglish blog. I think the students were free to present an experience which was very personal to them and this gives the teacher insight into their English abilities as well as to who they are as pepople.
1. הבלוג המשמש כבמה לכתיבה עבור תלמידים ומורים עשוי לסייע בטיפוח כישורי שפה ומיומנויות אוריינות, כמו כן הוא עשוי להגביר אוטונומיה ומוטיבציה של תלמידים בכיתה ולהעצים אותם במסגרת הלמידה וכן במסגרת רכישת כישורי חיים ובמסגרת החברתית, כך למשל, הבלוג יכול לשמש כיומנו האישי של הלומד, הסובב סביב הנרטיבים המעניינים אותו. בבלוג מסוג זה, יוכל התלמיד למצוא אוזן קשבת [או נכון יותר יהיה לומר עין קוראת], לקיים דו שיח עם חבריו לבלוג, להיחשף לדעות מגוונות ולהשאיר את חותמו האישי בנושאים שונים. באמצעות בלוגים אחרים הנוגעים ללמידה יוכל התלמיד להבנות תהליך שכזה, להיחשף למידע בנושאים שונים, לעבד אותו, לארגן ולקשר אותו ולקיים למידת עמיתים בין תלמידים נוספים וכן בינו לבין המורה
השבמחק2. מהבלוגים בהם עיינתי ניתן להיחשף לתוצרי כתיבה ברמות שונות של עושר לשוני ושל הפנמת מידע. ניתן להבחין בתהליך של למידה: איסוף, קישור וארגון ידע [כמו בבלוג בספרות אודות "בעלת הארמון" או בבלוג אודות הבניית שאלת חקר לתלמידי כיתות ט']. הבחנתי בערוצי שיח להחלפת רעיונות בין תלמידים למורים ופחות בין תלמידים לעמיתיהם.
3. עם תוצר הבלוג ניתן לערוך שיקוף לתלמיד אודות כישורי השפה שלו ובכלל אודות תהליך הלמידה שלו- לחשוף אותו לחוזקותיו ולחולשותיו ולעבוד על הנקודות המצריכות שיפור במטרה לערוך מטא קוגניציה על דרך החשיבה והלמידה שלו ובאמצעות כך ללמד אותו כיצד ללמוד [דוגמא לכך נראית בסרטון על מערכת החינוך המצליחה בפינלנד, שם לומד הילד כיצד ללמוד ואינו משנן חומר על מנת לדקלם אותו]. עוד ברמה הפרטנית ניתן ללמד ליצור אינטגרציה של נושאים שונים במטרה לקשר את הידע, לארגנו, להפיק ממנו משמעות ולהשמיע קול אישי ביקורתי. את תוצרי הבלוג ניתן גם להציג בעל פה במליאה ולעורר ויכוח ודיון בנושאים שונים.
4. המלצה על בלוג בו ביקרתי- הבלוג של המורה הגב' יוליס מארה"ב. גב' יוליס היא מורה ומחנכת של כיתות ג', מלמדת 24 שנים בבית ספר בקליפורניה. הבלוג שלה הוא אחד מהבלוגים החינוכיים הנבחרים לשנת 2011. באמצעות שיתוף תלמידיה, שמירה על קשר עימם ועם משפחותיהם, חשיפה לידע רלוונטי, העלאת סרטונים אודות הווי הכיתה הפכה גב' יוליס את הבלוג של לחוויית למידה
יוליה שלום, ראשית עלי לציין כי הדוגמאות של הבלוגים שקישרת אותנו אליהם יצרו אצלי קצת בלבול.. מה ההבדל בינם לבין פורום? אני דווקא נהנית לקרוא בלוגים בתחום של אמנות אבל הם לא ממש נראים כך..
השבמחקבכל אופן בהקשר הנוכחי, לאחר עיון בבלוגים המקושרים למטלה זו אני רואה לנכון להצביע על יתרון בולט והוא תהליך הלמידה שחווה התלמיד גם בעצמו וגם מתוך החשיפה שלו לדעות ומחשבות של אחרים.
על אף שלא פעם ניתן לראות חזרה של דברים שכבר נאמרו. מטלות מן הסוג הזה קשות יותר עבור המורה שצריך להעריך את הפעילות של התלמידים תוך התייחסות לכמות ואיכות התגובה.
לצערי מה שניכר בבלוגים מן הסוג הזה בשונה מאלו שהזכרתי בראשית ההתייחסות שלי הוא שהתלמיד מחוייב לביצוע משימות ולכן תהליך הלמידה אינו טבעי מתוך עניין אלא חובה. אין ספק שהכלי מאפשר למורה לעשות זאת באמצעים רבים ומגוונים ולהעשיר את התלמיד גם באמצעות מדיה שאינה מתאפשרת תמיד בכיתה.
האם באמת חייבים לעשות עם זה משהו? או שזהו תהליך שעבר התלמיד ובעצם העובדה שהוא היה חייב להיות שותף פעיל מאוד הרווחנו את שכרנו? ובכל זאת אפשר לעשות עוד כמה דברים.. ללמוד על אופני החשיבה של התלמידים שלנו, לעורר דיונים בהקשרים שעלו מתוך הבלוג בצורה ממוקדת יותר בכיתה ועוד
הבלוג שאני אהבתי הוא על מערכת חינוך אחרת, חינוך בפינלנד.